עבודת בוגרים: טיפול ביואורגונומי לוקמיה – ענת קירשנבאום
לוקמיה, הידועה גם בשם “סרטן הדם”, היא אחת ממחלות הסרטן הממאירות. סוג של סרטן הנוצר ברקמות אשר אחראיות על ייצור תאי הדם, הכוללות את מוח העצם ואת מערכת בלוטות הלימפה. הלוקמיה גורמת להיווצרות לא תקינה ומוגברת של תאי דם במח העצם.
המחלה נגרמת שתוצאה מהתרבות בלתי מבוקרת של לימפוציטים, אשר לא השלימו לחלוטין את תהליך הבשלתם ותיפקודם לקוי. לוקמיה היא מחלה ממאירה בה מח העצם מייצר כמות עודפת של תאי דם לבנים לא בשלים או בעלי צורות לא תקינות. זה פוגע בייצור תאי דם תקינים, דבר הגורם לרגישות מוגברת לזיהומים, לאנמיה, לדימומים ולסימפטומים נוספים כמו הגדלה של הטחול, הכבר וקשרי הלימפה.
תאי הדם הלבנים נבדלים ביניהם גם בצורתם וגם בתפקידיהם. כשתאים אלה מתרבים בצורה בלתי מבוקרת, נקראת המחלה לוקמיה. למעשה מתרחשים 2 תהליכים –
התהליך הראשון – התפתחות והבשלה מוקדמים של התאים הלבנים, התפתחותם נעצרת בשלב מוקדם מאד, ולכן אין התאים הלבנים מסוגלים לצבע את תפקידיהם הרגילים, כלומר אינם יעילים בהגנה על הגוף בפני זיהומים, לימפוציטים צעירים שעוד לא הבשילו.
התהליך השני – התרבות בלתי מבוקרת של התאים בשלב המוקדם. מספרם הגדול של התאים הצעירים והלא בשלים (שנקראים בלסטים) במח העצם, מפריע לתאי דם אחרים להתפתח, כתוצאה מכך נוצרת אנמיה (חסר תאי דם אדומים), וטרומבוציטופניה, ירידה במספר הטסיות בדם שמגבירה את הסכנה לדימומים. במצב רגיל בלסטים נמצאים במוח העצם שם הם מבשילים ויוצאים לזרם הדם כלימפוציטים בוגרים. הופעה של בלסטים בזרם הדם מופיעה במחלות המטולוגיות שונות ומחייבת בירור המטולוגי הכולל ביופסיה של מח העצם.
לוקמיה קשורה לשכבת הנבט – מזודרם של המוח החדש, נשלטת ע”י המדולה של המוח הגדול. לפי הרפואה הגרמנית החדשה לוקמיה אינה סרטן אלא חלק מהסימפטומים של שלב הריפוי, של קונפליקט חזק שפגע בעצמות כולל במח העצמות, או חלק מהסימפטומים של מה שנקרא ברפואה המערבית סרטן העצמות או סרטן הדם. מח העצם נפגע כאשר יש פגיעה משמעותית בעצם כתוצאה מתהליך של דלדול העצם, ודלדול העצם נגרם כתוצאה מקונפליקט חזק של ירידת ערך עצמי.
כאשר מתרחש קונפליקט הגורם לתחושה חזקה (מודעת או לא מודעת) של ירידת ערך עצמי, מתחיל תהליך של אובדן תאי עצם.
כל עוד הקונפליקט לא נפתר והשפעתו נמשכת – נמשך התהליך של אובדן תאי עצם ויתכן גם אובדן תאי מח העצם. קצב אובדן תאי העצם תלוי בעוצמת הקונפליקט. אם ההשפעה האקטיבית של הקונפליקט או של קרינה כלשהי נמשכת זמן רב מדי או בעוצמה רבה מדי, האדם יכול למות כתוצאה מאנמיה חריפה שנגרמת מפגיעה הרסנית יתר על המידה במח העצמות.
כאשר הקונפליקט נפתר, מתחיל שלב הריפוי, הכולל תהליך של שיקום מח העצם ושיקום העצמות שנפגעו.
מטרת התוכנית הביולוגית המיוחדת המופיעה כסרטן העצמות היא ליצור בסופו של דבר עצם חזקה יותר ממה שהייתה בתחילה. הלוקמיה היא חלק מתהליך זה והיא מופיעה רק בשלב הריפוי של הקונפליקט איתו מתמודד האדם, כאשר הייתה פגיעה גם במח העצם. תאי הדם הלבנים הלא בשלים נועדו לשמש כחלק מחומרי הבניין בתהליך שיקום העצמות. הייצור המסיבי של תאים אלה ותאי דם לא בשלים אחרים נעשה בשליטה ובקרה מלאה של המוח. זוהי לא תקלה ולא מחלה, אלא תהליך מובנה שהופעל כדי לחזק את התשתית של הגוף. הופעתם בדם של כמות גדולה של תאי דם לבנים לא בשלים (לויקובלסטים) היא הסימן העיקרי מבחינת הרופאים להתפתחות מה שהרפואה המערבית רואה כלוקמיה. לפי הרפואה החדשה, תאי הדם הלא בשלים נועדו לעזור בתחילת התהליך של שיקום העצם.
לוקמיה – הליך טיפולי
- בדיקת שדות למטופל ולמשלים
- בדיקת שדות למערכת הדם, לתאי הדם הלבנים, לתאי הדם האדומים.
- בדיקת שדות לערכי תאי הדם בבדיקת הדם
- מערכת הדם, תאי הדם הלבנים, תאי הדם האדומים.
- במערכת הדם
- בכלי הדם
- בגורמי מתח
- בטראומות של מערכת הדם
- בתאי דם אדומים
- איזון בין כדוריות הדם
- בנויטרופילים – אחראים על טיפול בזיהומים חיידקים
- בלימפוציטים – האחראים על טיפול בנגיפים או זיהומים חיידקיים ממושכים.
- במונוציטים – התמודדות עם זיהומים נגיפיים פטרייתיים וחידקיים.
- בבאזופילים – התאים הלבנים האחראים על תהליכים אלרגיים.
- באאוזינופילים – משתתפים בתהליכי – זיהומים, אלרגיה, אסתמה, אלרגיה פעילה
- בטסיות הדם – גורמי הקרישה בדם
- בכאב שבאהבה בין תאי הדם הלבנים לתאי הדם האדומים
- איזון בין התאים האדומים לתאים הלבנים
- בכאב שבאהבה בין הגוף לבין תאי הדם הלבנים
- איזון בין הגוף לבין התאים הלבנים
- בתאי דם לבנים לויקוציטים
- תאי T
- תאי B
- מערכת החיסון
- התאמה אנרגטית בין מערכת החיסון והתאים הסרטניים
- בהפרעות אנרגטיות במערכת הדם
- גופי הילה – הגוף ה- 5 האתרי, לחפש תבנית של המחלה ולנקות
- בפציעות במערכת הדם
- במערכת הלימפה
- בנקודות פתיחה מח עצמות ראשי – קודקוד, שפה תחתונה, דגדגן/עורלה
- במח העצם – הרקמה שנמצאת בחלק הספוגי הממלא את העצמות ובה נוצרים תאי הדם
- בבלוטות הסרטן
- בתימוס
- בתאי T של בלוטת התימוס – יכולים לחיות כל החיים. יש הרבה תאי T, מעט מכל סוג.
- בטחול
- בבלוטות לימפה – קשרי הלימפה
- בנוזלי הלימפה
- במערכת החיסון – בדלקות, גידולי מתח
- בלוטת הערכה עצמית
- בלוטת בטחון עצמי
- בלוטת הלבנדר
- טראומות שגרמו ללוקמיה, לירידת ערך עצמי, בציר הזמן וגלגולים קודמים
- מציאת אדם קצה, חמסה על הטראומה של אדם קצה, צלקת בצקת נקזים, כאב שבאהבה, ניתוק תלות, צלקת שזוכרת את הקשר בינהם.
- צ’אקרת הבסיס – לבעיות ברקמות
- צ’אקרת המין – לנוזלי הדם, לאלרגיות
- צ’אקרת מקלעת השמש – לאלרגיות
- צ’אקרת הגרון – לגרון
- מרידיאן המעי הגס – נטייה לזיהומים
- מרידיאן הריאות – אחראי על המערכת החיסונית
- בדיקת דם
- זיהומים תכופים
- חום או צמרמורות
- עייפות תמידית וחולשה
- זיהומים חוזרים ונשנים
- חוסר תאבון או אובדן משקל
- נפיחות של בלוטות הלימפה, הגדלה של הכבד או הטחול.
- חבורות על העור – כתוצאה ממחסור בטסיות
- כאבים או רגישות בעצמות
שמנים אתריים
- לבנדר
- אקליפטוס
- עץ אלמוג
כלים טיפוליים
- “ענן טיפולי” – לתוכו נכניס לבנדר, קריסטלים, מיאלין, ועוד….
- אינפוזיה של הערכה עצמית
- רדאר אנרגטי – להטעין את מערכת החיסון ברדאר שיכיר ויזהה את התאים הסרטניים.
- מסנן אנרגטי לניקוי הגוף מתאים בלסטיים לא בשלים – לעבור עם היד על הגוף, “חמסה” היכן שיש תאים בלסטיים לא בשלים. לסיום – לעבור שוב לוודא שנקי.
- התמרה אנרגטית
פחדים
- פחדים של תאי הדם
- בפחדים של מערכת הדם – הפחד לזרום בחופשיות, הפחד מבריאות, הפחד מאיזון.
- פחדים של תאי הדם הלבנים – הפחד להיות חשופים, פחד מחוסר מוגנות, פחד מאיום, פחד ממאבק, פחד להיות בריאים ומאוזנים
- פחד של תאי הדם הלבנים להיות בכמות אופטימלית
- פחד של התאים הבלסטיים מהכמות האופטימלית
- פחד של התאים האדומים להיות בכמות אופטימלית
- הפחד של מערכת החיסון לזהות תאים סרטניים
- הפחד של מערכת החיסון להילחם בתאים סרטניים
- פחדים של הדם – לזרום בחופשיות, לזרום בשמחה, להיות בריא, פחד של הלבנדר להיות בכמות של 100% בתוך ההילה
- פחדים של סיום טיפול
- האם הטיפול נכנס למטופל?
- האם יש לחזור על הטיפול? כל כמה זמן?
- קידוד הטיפול .
